ספר זה הוא ניסיון, סובייקטיבי לגמרי, על חוקר שואה, אנטישמיות ורצח עם, לנתח היבטים מרכזיים אחרים בתולדות העם היהודי. הסיפור מתחיל בשנת 1208 לפני הספירה ןמסתיים - בעצם, אינו מסתיים - במצבו של העם היהודי ובעיקר של מדינת ישראל בימינו אלה ממש. כמובן שיש בו דגשים המתחייבים מעיסוקו המחקרי של המחבר. זהו ספר של איש שמאל סוציאל-דמוקרטי מוצהר, אתאיסט, הכותב על העם שלו, העם היהודי המחוצף, במבט השוואתי ובהקשר גלובלי. מאחר שאינו מקבל את החלוקה המקובלת לתקופות היסטוריות, הוא מרשה לעצמו "להתפרע" ולקפץ ביניהן. כוונת הספר אינה להסיק מסקנות חובקות עולם אלא לעורר מחשבות ותהיות.